רמי טרבלסי בע"מ (בהקפאת הליכים) נ' פריץ קומפניס ישראל טי בע"מ

פסק דין

א.מהות התביעה והצגת בעלי הדין

1.התובעת, חברה העוסקת בין היתר בגידולים חקלאיים, לרבות ייצואם מעבר לים, פנתה לנתבעת המספקת שירותי שילוח של מטענים, להסדרת ייצוא של שני מטעני תוצרת חקלאית לרוסיה.

2.התובעת טוענת כי הנתבעת ערכה בפניה מצגי שווא בדבר ניסיונה של הנתבעת בשילוח תוצרת חקלאית וכי הנתבעת התרשלה בביצוע המשלוחים, גרמה לעיכוב בשחרור המשלוחים וכי כתוצאה מכך נרקבה התוצרת החקלאית מושא המשלוחים ירדה לטמיון וכתוצאה מכך נגרם לתובעת נזק ממון בסכום של 216,585 ₪.

ב.עיקר טענות התובעת

1.התובעת טוענת כי היה על הנתבעת לוודא כי המשלוח הראשון אשר הומכל במכולה ויצא ליעדו בנמל נובורוסיסק (להלן: "נמל היעד") ביום 28.4.10, נשלחו בלוויית כל המסמכים הנדרשים לשחרר את המכולה בנמל היעד שכן וכפי שהסתבר הנתבעת לא פעלה כמתחייב ומשכך, לא ניתן היה לשחרר את המכולה בנמל היעד.

2.להלן נטען כי נציגי הנתבעת הודיעו לתובעת כי מחמת טעות הועברו המסמכים לכתובת משרדו הראשי של הנשגר במוסקבה ולא לנמל היעד.

3.עם זאת הבטיחו נציגי הנתבעת כי ייעשה כל מאמץ לוודא כי המסמכים יגיעו לייעדם במועד אלא שכעבור יומיים הודיעו כי המסמכים אבדו וביקשו לקבל עותק נוסף והתובעת הכינה מחדש את המסמכים והעבירה אותם לנתבעת, תוך שהטעימה כי יש לפעול במהירות שכן עסקינן בתוצרת חקלאית טרייה ורגישה.

4.להלן נטען כי בפועל הגיע המכולה מושא המשלוח הראשון לנמל היעד ביום 2.5.10 אלא שבהעדר המסמכים לא ניתן היה לשחרר את המשלוח ומשכך, העיכוב בהגעתו ללקוח גרם לפגיעה חמורה במשלוח.

לעניין זה נטען כי רק ביום 11.5.10 הגיעו המסמכים לנמל היעד ובפועל התאפשר שחרור שתי המכולות רק ביום 14.5.10.

5.אשר למשלוח השני נטען כי בעוד ששחרור המשלוח הראשון מתעכב, יצא לדרכו המשלוח השני ביום 5.5.10 וזאת במכולה נוספת אשר תאריך הגעתה המשוער לנמל היעד נרשם ליום 10.5.10 (להלן: "המשלוח השני").

6.התובעת טוענת כי מסרה לנתבעת את המסמכים המתייחסים למשלוח השני בד בבד עם מסירתם לידי הנתבעת של העותקים הנוספים של המשלוח הראשון, תוך הבנה כי המסמכים המתייחסים לשני המשלוחים יגיעו לנמל היעד עוד קודם שתגיע אליו המכולה המכילה את המשלוח השני, אך מסיבות הנעוצות בנתבעת לא כך אירע בפועל שכן כאמור המסמכים הנוגעים לשני המשלוחים הגיעו לנמל היעד רק ביום 11.5.10 וכי שני המשלוחים שוחררו בסופו של יום רק ביום 14.5.10. הגם שהמשלוח הראשון - נפרק מן האניה בנמל היעד עוד ביום 2.5.10 בעוד המשלוח השני נפרק כבר ביום 7.5.10.

7.התובעת טוענת כי חזרה ופנתה לנתבעת מבעוד מועד בדרישה להחשת הפעולות הדרושות להמצאת המסמכים לצורך שחרור המשלוחים וכי הנתבעת הודתה למעשה באחריותה לנזקים.

8.בהתייחס לגובה הנזק טענה התובעת כי כתוצאה ישירה מעיכוב הגעת המסמכים נגרם לתוצרת נזק כלילי וכי על פי הממצאים שבחוות דעת שנערך על ידי שמאי מטעם התובעת עולה כי המשלוח הראשון ניזוק בשיעור של 90% בעוד ששיעור הנזק למשלוח השני נקבע ל-65%.

9.התובעת טענה איפוא כי הגם שהשיעור הממוצע של הנזק הישיר הסתכם ב-75% יש לזקוף לחובת הנתבעת נזק בשיעור של 100% המסתכם לסך של 46,936 דולר (סך 176,434 ₪), שכן ברי הוא שהלקוח לא היה מעוניין ברכישת תוצרת ששיעור הפגיעה בה כה גבוה.

כמו כן טענה התובעת כי נגרמו לה עלויות נוספות שהוערכו על ידה בסכום של 28,568 ₪.

שערוך הסכומים הנ"ל למועד הגשת התביעה מסתכם לסך של 216,585 ₪.

10.התובעת מייחסת לנתבעת הפרת חובת הזהירות שחלה על הנתבעת כלפי התובעת ו/או ביצוע שלא בתום לב ולא בדרך המקובלת של חיובי הנתבעת כלפיה.

ג.עיקר טענות הנתבעת

1.הנתבעת הכחישה את מרבית טענות התובעת וכפרה בזכותה לגבות ממנה פיצויים כלשהם.